לביאה אדירה שוכנת לה בנשמה של כל אישה.
מחכה לרגע שבו תוכל לצאת מהמאורה ולשאוג בעוצמה את שאגת החיים.
השאגה שלה ארוגה לנו בDNA,
היא נולדה ברחמנו עם היציאה לעולם
ובתוכה אלפי שאגות של אלפי אמהות ששאגו ושתקו, שצחקו ובכו, שהביטו על החיים ובחרו מהרחם.
***
היא צוחקת בתוכה.
מחניקה את הצחוק מלצאת, אל מול נבואה בלתי אפשרית שהופכת לפתע למציאות.
היא כבר זקנה כל כך
ועדיין
תינוק.
בעלה כבר בן מאה ולה מזמן אין אורח כנשים
עכשיו,
היא בוחרת מהרחם.
היא בוחרת בחיים.
★
הן נותרות לבד בעולם.
רק הן והוא.
מהמהפיכה והשריפה האדירה של העיר שהייתה להן לבית
נותר רק אפר ואבק.
עשרה צדיקים לא נותרו שם.
רק הן שתיים
והוא אחד.
אבא שלהן.
הן משקות אותו ביין
עוצמות עיניים.
עכשיו
הן בוחרות מהרחם.
הן בוחרות בחיים.
★
היא נזרקת אל המדבר עם בנה יחידה. החום מתעתע.
המים בחמת כבר אזלו.
היא מתרחקת מהבן שלה, האהוב שלה, מנסה שלא לראות איך הוא קמל לתוך עולם של מוות וחידלון.
מלאך מופיע משום מקום: "הילד הזה, הפרא אדם הזה יהיה יום אחד לגוי גדול."
היא בוחרת מהרחם.
היא בוחרת בחיים.
★
היא נמלטת בריצה מהעיר המושמדת.
שתי בנותיה הצעירות והאיש שלה איתה,
אבל בסדום ועמורה עולים בסערה השמימה גם בנותיה הנשואות
חתניה
נכדיה (אם היו)
ובעצם כל אדם שהכירה מעודה.
היא כל כך רוצה רק לרגע אחד
להציץ לשניה קטנה אחורנית,
להתחבר שוב לרחם שאבד.
לבחור בחיים
שהיו.
אבל החיים במלוא הדרם ואכזריותם הולכים
אך
ורק
קדימה.
כמו העבר כולו,
כמו סדום ועמורה,
היא קופאת לעד כנציב של מלח.
★
לביאה אדירה שוכנת לה בנשמתה של כל אישה.
מחכה לרגע שבו תוכל לצאת מהמאורה ולשאוג בעוצמה את שאגת החיים.
השאגה שלה ארוגה לנו בDNA,
היא נולדה ברחמנו עם היציאה לעולם
ובתוכה אלפי שאגות של אלפי אמהות ששאגו ושתקו, שצחקו ובכו, שהביטו על החיים ובחרו מהרחם.
★
השאגה שלנו נשמעת אצל כל אחת בנקודה אחרת
ולפעמים בנקודות רבות כל כך:
* היא שואגת בנשמתה של הילדה שמשחקת כדורגל עם הבנים ברחוב ועוד לא שמעה שזה לא לעניין בכלל
* היא שואגת בשתיקתה של הנערה שלא מצאה קול, שקפאה, שהתכווצה.
* היא שואגת אצל הסטודנטית בכאבי הוסת הקשים שהתגלו אחרי עשור של אבחון כאנדומטריוזיס משתק
* היא שואגת אצל האישה שמצאה את העונג שלה סוף סוף ועכשיו היא מרגישה את החיים משתוללים בה כמו גלים צבעוניים בים גועש
והיא שואגת אולי יותר מכל אצלנו האמהות.
★
* אלה שחולמות את הנשמות של הילדים שלנו שנים לפני שנוצרו.
* אלה שמביטות בהן נושמים נשימות קטנות בפגיות, מצפצפים בבטחה ושבריריות אל קולות החיים הקטנטנים.
* אלה שמרגישות אותם בתוכנו, בטוחים וחזקים, גם אם אלף בדיקות סטטיסטיות אומרות לנו אחרת.
* אלה שנפרדות מהם, תמיד לפני הזמן.
* אלה שהופכות את מערכת הרפואה עבורם כשהם זקוקים לטיפול מציל חיים.
* אלה שמביאות אותם לעולם לגמרי לבד.
* ואלה שמוקפות בחמולות ענק רועשות ומלאות שמחה.
כוח הלביאה שלנו הוא כוח העל החזק ביותר בעולם.
★
הוא כוח האהבה שמתמזגת לעוצמה שמעל למילים ומעל לשתיקות
היא כוח החיים שרק אנחנו יודעות לברוא מתוכנו
במשחק מתוכנן ומדוד עם אלוהים בכבודו ובעצמו.
ובגלל שהכוח הזה אדיר יותר מכל עוצמה שבעולם
הוא גם מפחיד כל כך.
שנים סיפרו לנו שאנחנו שרה והגר הנלחמות זו בזו על מקומנו
אבל אנחנו כבר יודעות שהתפקיד שלנו באמת הוא לשאוג יחד.
לבחור מהרחם יחד.
להיות כוח החיות הקולקטיבי של הבריאה
יחד.
אנחנו לא מפחדות יותר מהלביאה שלנו.
וגם לא מכוחות העל שבתוכנו:
לעוצמה
לאהבה
לחיים.
ביחד.
***
בתמונה: אחותנו לשבט, והלביאה שבה.
מוזמנות לתייג את הלביאה שלכן ולאחל לה באהבה:
שבת שלום .